דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו

לורקה בעיבוד לתיאטרון מסכות. זוכת פרס קיפוד הזהב 2016

רווק מלומד, עדין ומזדקן המתבודד עם ספריו מהעולם. בלחץ המשרתת שלו והמוסכמות החברתיות נדחף דון פרלימפלין לחתונה עם כלה שהיא היפוכו הגמור – צעירה, יצרית ושופעת תאווה. בפרשנות הנוכחית של להקת סקפינו לקלאסיקה זו, הקומדיה מתפתחת לטרגדיה בניצוחם המניפולטיבי של שני מנחי הערב עוטי המסכות, שדונים המלהטטים בין שתי תפיסות העולם: האחת פיזית-חומרית העוסקת בתאווה ובסיפוק היצר, והשנייה אידאית-מוסרית, נצחית. כל זאת להנאת הקהל וכמובן לסיפוק הרייטניג הנדרש. אז מי יהיו הגלדיאטורים הבאים?

מחזה: פדריקו גרסיה לורקה תרגום: רנה ליטוין בימוי: חיים עבוד עיבוד ודרמטורגיה: ברק גונן ושחר גולן עיצוב תלבושות: מרב נתנאל-דנון עיצוב תפאורה: רועי ואטורי עיצוב תאורה: עדי שמרוני עיצוב מסכות: אלה גופר-עבוד מוזיקה: דן הופרט משחק: ברק גונן, דרור טפליצקי, אורית פרס, אלה גופר-עבוד / רותם נחמני -זוכת פרס קיפוד הזהב לשחקנית משנה 2016.

Flashback

קומדיה אפוקליפטית במסכות ללא מילים. סיפורה של דבי, מזכירה במרפאה כושלת לניתוחים פלסטיים. דבי מנסה להשתלב ולזכות באהבה, אך נאלצת לצפות מן הצד ברופא, נשוא אהבתה החשאית, הופך לרופא-סלב ובמקום עבודתה המזנק מעסק כושל להצלחה מסחררת ובתוך כך הופך לפס ייצור טרנדי של אנשים ללא זהות. הצגת מסכות המספרת, ללא מילים, על המתרחש במרפאה אחת אבל מציגה מיקרו-קוסמוס לחברה כולה. תוך שילוב מסכות פנים מלאות, הומור, תנועה, ריקוד, ליצנות ווידאו ארט יוצרת להקת סקפינו שפה בימתית ייחודית בנוף הישראלי.

תיעוד מלא של ההצגה

בימוי: יורם בוקר, חיים עבוד משחק: אורית פרס, ברק גונן, אלה גופר עבוד, חיים עבוד מסכות: יהודית גרינשפן
עיצוב תפאורה ותלבושות: מירב נתנאל דנון עיצוב תאורה: עדי שמרוני מוסיקה מקורית: דן הופרט וידאו ארט: נמרוד צין יעוץ אומנותי: אילן סביר
בסיוע מנהל תרבות ואי"ב

דילוג לתוכן